שעת חירום לאנשים עם מוגבלויות – מה הזכויות המגיעות להם ולמשפחותיהם?
בימים של מצב מלחמה, הלב והראש נמצאים בעיקר בביטחון האישי ובביטחון הקרובים לנו ולכלל עם ישראל וכוחות-הביטחון שבחזית. יחד עם זאת, עם התקדמות והתארכות מצבי החירום, עולים נושאים נוספים, שיש להיערך אליהם באופן אישי.
מה שמגיע לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם בתקופת חירום מעוגן בזכויות, אבל מחייב גם היערכות מוקדמת שלהם ושל בני משפחותיהם
אנשים עם מוגבלות פיזית שייכים לאוכלוסייה שזקוקה להתאמות ייחודיות ומכך – גם עם זכויות ייחודיות, חלקן מעוגנות. נביא לכם כאן את עיקר הזכויות לאנשים עם מוגבלות פיזית ובני-משפחה בעת חירום.
הנגשה למקלטים לבעלי מוגבלויות
לא בכל בניין יש מקלט, אבל במבני ציבור חדשים חייבים להיות מקלטים מונגשים . כדאי לבדוק שהכניסה למקלט והדרך אליו יהיו נגישות. למשל, אם חדר המדרגות הוא חלק מנתיב הגישה למקלט, יש לוודא שיש ידית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות. במקלט צריכים להיות שירותים כימיים נגישים ואם אין כאלה, התריעו מראש לעירייה או למועצה המקומית האחראים על המקלט הספציפי.
תוכלו גם לפנות למרכז מיצוי זכויות לאנשים עם מוגבלות פיזית של איל"ן בבקשה לסייע בדוא"ל
חילוץ ופינוי אנשים עם מוגבלויות
ישראלים רבים נאלצים בעת חרום לעזוב את ביתם. תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובעות הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלות במצבי חירום, במקרים של פינוי וקליטה במקומות שהייה ולינה ייעודיים.
בתקנות נקבעו חובות על כלל הגופים המעורבים (כדוגמת צה"ל, מערכת הבריאות, המוסד לביטוח לאומי ועוד) בנוגע להתאמת נגישות בתהליכי פינוי ובמקומות הקליטה; הנגשת מידע בשגרה ובחירום, הסדרת מספר מקומות הקליטה הנגישים המקומיים ואיסוף מידע על מצב הנגישות במתקני קליטה ארציים.
באופן קבוע הרשויות מחויבות לתכנן תכנית פינוי מסודרת ומאובטחת, מינוי כונני חילוץ וממונה פינוי. כמו כן, יש סימון דרך נגישה, שילוט ורצוי גם מערכות התראה מונגשות ומוארות.
במקומות בהם נמצאים אנשים עם מוגבלויות באופן קבוע, כמו מוסדות לימוד או מקומות עבודה, יש לתרגל בשגרה פינוי כזה ולקבוע מלווה מראש. כמו כן, צריך להכין ערכה לנוחות אנשים עם מוגבלות הקבועים בה, הכוללת את מה שיזדקקו לו בשהייה כזו.
מידע נוסף תמצאו כאן >> www.bit.ly/pinuy_herum
התאמה טכנית לפינוי בשעת חירום - כדי לא להיתפס לא מוכנים, יש להיערך לכל סיטואציה מראש, בעיקר עבור אנשים עם מוגבלות.
יש להכין מראש אמצעים טכניים לפינוי אנשים עם מוגבלות בשעת חירום וכדאי לחשוב מראש למה תהיו זקוקים אם וכאשר תגיעו לסיטואציה כזו, ובתקווה שלא תגיעו. האחריות להצטיידות מוטלת על העירייה או מקום העבודה, ובכל זאת –
כדאי ואפילו רצוי לשקול הצטיידות במקל של אלונקה מתקפלת, אולי כיסא חילוץ, מושב מחליק, כיסא ייעודי לטיפוס במדרגות, אם יש כאלה או כל דבר אחר שנראה לכם רלוונטי. רעיונות והמלצות תוכלו למצוא בהמלצות נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הנחיות הנציב
נאלצתם להיעדר מהעבודה? זה מה שחשוב שתדעו
פיטורים - אסור לפטר עובד עם מוגבלות, שנעדר מהעבודה בשעת חרום בעורף. גם הורה לילד עם מוגבלות עד גיל 21 לא יפוטר בשל היעדרות בעת חרום לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, מכיוון שהמסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף ובתנאי שהוא או היא הורה יחיד או שבן או בת זוגם עובדים, ושמקום העבודה אינו מציע סידור לילד במקום העבודה.
תשלום שכר - העניין אינו מוסדר בחוק באופן רשמי, אך המעסיקים מתבקשים להפעיל שיקול דעת. הם עשויים להוציא לימי חופשה, במידה ויש כאלה או להישמע להסכמים קיבוציים שיחתמו ולשלם עבור אותם ימים. מומלץ, בכל מקרה להתעדכן מולם בהתאם להימשכות מצב החירום. אסור למעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת), ללא הסכמתם. - יש כאן כפילות למשפט הפותח (ניתן להוציא ל-7 ימים באופן מיידי ובמידה ומוציאים ליותר, יש חובה של הודעה 14 יום קודם לחופשה),
עובד במפעל חיוני - אפשר לחייב עובד להגיע גם בעת חרום וגם אם הוא הוא הורה לילד עם מוגבלות עד גיל 21, אם מקום העבודה הוגדר כמקום עבודה חיוני. עובד או עובדת שנעדרים מעבודתם במפעל חיוני, ללא הצדקה, אינם זכאים לתשלום שכר אבל רצוי וכדאי, גם במקרים אלה, לדבר עם המעביד ולנסות להסדיר את העניין בהתאם למצב.
כדאי לבדוק אם מקום העבודה אכן הוכרז כחיוני במנוע החיפוש מפעל חיוני של משרד העבודה ולא להתבסס על הצהרת המעסיק בלבד רשימת מפעלים חיוניים
ימי מחלה – ניצול ימי מחלה תקפים בימי חרום ובימי שיגרה גם יחד. הורה לילד עם מוגבלות קבועה (גם מעל גיל 18) או אפוטרופוס לאדם עם מוגבלות קבועה , או משפחות אומנה, שנאלצים להיעדר בשל מצב חירום, יכולים לנצל ימי מחלה פנויה.
את אותם ימי מחלה ניתן לממש אם ההורה עובד לפחות שנה במקום העבודה, למשך 18 ימים בשנה, החל מהיום הראשון בזיכוי מלא של שכר. יש אפשרות לנצל עד 36 ימים, באם ההורה עצמאי, בן או בת הזוג אינם נעדרים מהעבודה באותה עת או שהאדם עם המוגבלות נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד.
בנוסף, עובד זכאי להעדר מעבודתו עד 52 שעות בשנה לצורך מתן סיוע אישי לילדו. ההיעדרות היא על חשבון המעסיק. יש אפשרות להעדר ל-52 שעות נוספות (ובסך הכל 104 שעות בשנה) באם ההורה עצמאי, בן או בת הזוג לא נעדרים מהעבודה לצורך ליווי והשגחה של האדם/ילד עם מוגבלות או שהאדם עם המוגבלות נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד.
אין צורך לקבל אישור מראש מהמעסיק לניצול אותם ימי מחלה אבל כדאי לברר עם המעסיק, במידה ואין לו אותם, איזה אישורים על ההורה לספק למעסיק, על פי חוק, כדי להסדיר זאת כחוק.
מה עושים עם עובדים זרים, אם יש כאלה?
אם אתם מעסיקים עובד או עובדת זרים, אתם יודעים שהם חלק מהמשפחה. מינהל עובדים זרים של רשות האוכלוסין וההגירה ממליץ לתווך את המצב לעובדים אצלכם, להנחות אותם כיצד לפעול במצב חירום, להכיר להם את המרחב המוגן הקרוב אליהם, מה זמן הכניסה למרחב המוגן ולהורות להם להישמע להנחיות ההגנה המופצות על ידי פיקוד העורף.
הפנו אותם לאתר פיקוד העורף בשפות השונות או למרכז הפניות של רשות האוכלוסין עבור העובדים הזרים:
1-700-707-889 או באמצעות מילוי טופס
(בשפות טגלוג, תאית, סינית, נפאלית, גאורגית, רוסית, אנגלית וסנהלה).
אנחנו מאחלים לכם ולכולם ימים שקטים ובטוחים.
פרוט מלא של הזכויות, ניתן למצוא כאן 