جمعية איל"ן تعلن فيما يلي عن وثيقة حقوق لآباء الأطفال ذوي الإعاقة خلال أزمة كورونا .

לקהל דוברי ערבית, להלן מסמך זכויות להורים לילדים עם מוגבלות בזמן משבר הקורונה מטעם עמותת איל"ן.

בועז הרמן - מנכ"ל עמותת איל"ן. הסיוע לאנשים עם מוגבלויות בתקופת הקשה של מגיפת הקורונה

איל"ן השיקה קו טלפוני לתקופת משבר הקורונה. מספר הטלפון 1-800-50-50-55.

הקו החם של איל"ן מיועד לילדים ובוגרים ובני משפחותיהם.

הקו מופעל על ידי עובדים סוציאליים ומעניק מידע בזכויות ובנושאים רלבנטיים, סיוע, חיבור לגורמים שונים ותמיכה נפשית.

הקו יפעל בימי השבוע (ראשון עד חמישי), בין השעות 8:00-20:00.

ביום ו' בין השעות 8:00-12:00.

איל"ן, בזכות וארגונים נוספים שלחו למשרד החינוך מכתב טרום עתירה בנושא יישום לא חוקי של התיקון לחוק חינוך מיוחד.

לטענתנו, מאז החל יישום החוק בינואר 2020 החלה פגיעה ניכרת בילדים עם מוגבלויות ובמיוחד בילדי איל"ן.

איל"ן לא תשתוק ולא תיתן יד לפגיעה בילדי החינוך המיוחד.

לצפיה בקטלוג המוצרים באתר בית מרים לחצו כאן

בועז הרמן, מנכ"ל עמותת איל"ן : בשבוע הבא יום ההתרמה לעמותת איל"ן בהשתתפות תלמידי בתי ספר. משרד האוצר לא מאפשר למשרד הרווחה להעביר תקציב לפי חוק

טקס פתיחת שנת העבודה של איל"ן התקיים בבית נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין בתאריך 4.2.20.  הטקס התקיים בנושא "הצטיינות אנשים עם מוגבלות", מתוך אמונה שאנשים עם מוגבלות יכולים להצטיין במגוון רחב של תחומים, כל אחד על פי כישוריו, רצונותיו ויכולתו,  בדיוק כמו כל אדם אחר.

את הטקסט הנחה מנכ"ל עמותת איל"ן בועז הרמן ובמהלכו נשאו דברים נשיא המדינה, מר ראובן ריבלין ויו"ר הועד המנהל של העמותה, רו"ח אהוד רצאבי ולקחו בו חלק חברי איל"ן, מתנדבי ועובדי העמותה ושותפים לדרך.

במהלך הטקס הוקרן הסרט "לתת הזדמנות" המספר את סיפורה של עו"ד אולה מלמד. אולה בת 31 , נולדה עם שיתוק מוחין, מתניידת בעזרת כיסא גלגלים ובעזרת קביים ועובדת היום כעורכת דין במחלקה המסחרית של אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל. לאורך כל חייה בחרה לעבור את כל השלבים שעובר אדם ללא מוגבלות, הייתה בנבחרת שחייה, התגייסה לשירות צבאי משמעותי רחוק מהבית, למדה משפטים באונ' תל אביב במקביל לאימונים לטריאתלון ולספורט אתגרי. היום בזוגיות עם בן זוג ללא מגבלה כאשר פרד, כלב השירות שלה , לצדה , מסייע לה בכל.

מיה פרי ונועם כתב , שניהם שחיינים מצטיינים צעירים, עטורי מדליות, המתאמנים במרכז הספורט של איל"ן בחיפה, רגשו את הקהל כאשר שיתפו כיצד השחייה שינתה את חייהם, חיזקה אותם והעניקה להם עצמאות וביטחון.

ד"ר גיא גרשטיין, בן 36, המתנייד בעזרת כסא גלגלים בשל  מחלת ניוון שרירים בה חלה בגיל צעיר, סיפר על המשמעות עבורו של רכישת השכלה גבוהה  ועל ההשפעה על מהלך חיוו. גיא קיבל לאחרונה את התואר ד"ר לכלכלה לאחר שסיים מחקר של 5 שנים בתחום של התנהגות צרכנים, הוא  פעיל בקבוצה החברתית לבוגרים של איל"ן,  עוסק במתן ייעוץ שיווקי, מרצה ופעיל חברתי.

הזמר קובי מרימי אשר הגיע לשיר בטקס בהתנדבות, ריגש את הקהל עד דמעות בשירים Home ו – Let it be.

אנו מודים לנשיא המדינה אשר מארח אותנו בביתו מידי שנה בחמימות רבה ואשר ביתו מפיץ מסרים של שיוויון, אור וסובלנות.

בחודש ינואר התקיים טקס הענקת מלגות להשכלה גבוהה לסטודנטים עם מוגבלויות פיזיות במרכז הספורט של העמותה ברמת גן, במהלכו הוענקו מלגות ל 25  סטודנטים לתארים מתקדמים.

המלגות מוענקות מקרן פאולינה וד"ר אברהם ברגמן ז"ל אשר הוקמה במטרה לעודד ולסייע  לבוגרי  איל"ן בלימודים אקדמאיים במוסדות המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

בטקס השתתפו, מנכ"ל העמותה בועז הרמן נאמנת קרן ברגמן, הגב' חנה לאור, סמנכ"לית השיקום בעמותה, ורד רודיך, וכמובן מקבלי המלגות ובני משפחותיהם.

מתוך דבריה של עיינה לוזיה, נציגת הסטודנטים אשר נשאה דברים בטקס:

" קוראים לי עיינה ואני בת 33. נולדתי בתל אביב ואני מתגוררת שם עד היום.  אני סטודנטית לתואר שני בטיפול באמנות באוניברסיטת חיפה בשנת ההתמחות שלי. אני מתמודדת עם שיתוק מוחין מגיל צעיר ועל אף הקשיים הלא מעטים שחוויתי סביב הנכות, רוב החיים שלי התנהלתי כאדם רגיל ועצמאי.

את לימודי התואר הראשון שלי עשיתי במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית ת"א-יפו. תחום הפסיכולוגיה עניין אותי עוד מגיל צעיר. התמודדות עם הנכות ומצבים רגשיים שונים שנתקלתי בהם בחיי, לימדו אותי כי התערבות פסיכולוגית הינה חיונית.

במקביל, התחלתי לעבוד כמדריכה טיפולית לנפגעות טראומה מינית במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים איכילוב, שם אני בעצם עובדת עד היום. במסגרת עבודתי, אני מלווה את המטופלות בתהליך האשפוז באמצעות שיחות, פעילויות פנאי, הנחיית קבוצה טיפולית וסיוע רגשי ופיזי במצבי מצוקה. המטופלות עוסקות באמנות במסגרת האשפוז, וכך  נוכחתי לגלות את השימוש באומנות כדרך ליצירת תהליך של שינוי בטיפול, כמו גם, כלי המסייע למטופל לחקור את עולמו הפנימי.

כסטודנטית שמתמודדת עם מוגבלות פיזית, הנסיעה לחיפה לא תמיד הייתה לי פשוטה. נסיעה ברכבת שעבור אדם ללא מוגבלות יכולה להיות טריוויאלית ואפילו נעימה, עבורי הייתה מאתגרת כשמצאתי את עצמי עומדת חצי מהנסיעה ליד הדלת רק מהפחד שלא אספיק לרדת בזמן. מהר מאוד ויתרתי על ה"הרפתקאה" הזאת והתחלתי לעשות את הנסיעה ברכב שלי, כשלאט לאט התלוו אלי סטודנטים נוספים וככה גם הכרתי חברים חדשים. דבר נוסף שהקשה עלי זה המרחקים שלעיתים נאלצתי לעשות בתוך האוניברסיטה.

היום, במקביל לעבודתי באיכילוב, אני מטפלת רגשית בגן ילדים על הספקטרום האוטיסטי, שם אני עושה את ההתמחות שלי. אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה, אך איני יודעת לומר כרגע אם אלו האוכלוסיות שארצה להמשיך לעבוד איתן גם בעתיד. אני כן שואפת להמשיך בתחום הטיפולי. אני מאמינה ששינוי אמיתי קורה לאט ובצעדים קטנים. למדתי זאת גם על עצמי, והייתי רוצה להמשיך ללוות אנשים בתהליכים שונים בחייהם.

לסיום, אני אמנם מדברת היום על ההתמודדות שלי, אבל אני חושבת על הסטודנטים שיושבים פה היום וגם על אלו שלא יכלו להגיע, ואני מתארת לעצמי שכל אחד ואחת מכם עובר תהליך משלו והתמודדויות שונות סביב המוגבלות, אבל אני נוטה להאמין שבלימודים שלנו ובמקצוע המוגבלות אינה משקפת את המסוגלות שלנו. באותה מידה שאני מאמינה שעלי להוכיח את היכולות הטיפוליות שלי בעבודה ולא הפיזיות כך אני מאמינה שגם לכל אחד ואחת מכם יש את היכולת להביא את עצמכם ולצמוח במקצוע שבחרתם ללא קשר לנכות כזאת או אחרת."

מכתבה של שירן מוגרבי ממקבלי מלגות 2019-2020