התוכן העיקרי

ציוני דרך בחיי העמותה

איל"ן - איך הכול התחיל ?

1952: הקמת ארגון אילנשי"ל
בשנת 1952, ימי מגפת הפוליו בישראל, התארגנה קבוצת רופאים והקימה ארגון שמטרתו הייתה להיות לעזר לנפגעים ומשפחותיהם. שמו של הארגון אילנשי"ל - ארגון ישראלי למען נפגעי שיתוק ילדים. זמן לא רב לאחר הקמת אילנשי"ל הצטרפה אליו הגב' בטי דובינר, שהפכה עד מהרה לאחד מעמודי התווך של הארגון. תחת הנהגתה של גב' דובינר,  הארגון צבר תאוצה, יזם והפעיל תוכניות סיוע לנפגעי הפוליו ומשפחותיהם, וקמו לו מתנדבים ותומכים בכל רחבי הארץ.

מטרתו של ארגון אילנשי"ל הייתה לסייע לילדים הנכים ולמשפחותיהם בכל דרך שיוכל, והדבר עלה בידו. בימיו הראשונים עסקו פעיליו בעיקר בגיוס תרומות למתן טיפול וקניית ציוד לנפגעי הפוליו, אולם עד מהרה ראו כי אין די בכך, ורבו המצוקות שיש למצוא להן פתרון ועזרה.

בטי דובינר, שהייתה בעלת קשרים בקרב ראשי המשק במדינה, החלה לרתום לעזרת הארגון אנשי חברה ואת קברניטי המדינה. הארגון גדל והתרחב בקנה מידה ארצי, ובמלאת שנה לקיומו כבר רשם לזכותו 3 פרויקטים מרכזיים למען הנכים: ארגון מלגות ללימוד פיזיותרפיה, במטרה לתת פתרון למחסור הגדול בפיזיותרפיסטים ששרר בארץ באותה תקופה;  סיוע למשפחות ברכישת קביים וציוד אורתופדי-שיקומי; פתיחת מחנה הקיץ הראשון לילדים נכים, אחד מהפרויקטים המרכזיים באיל"ן עד היום.

ארגון אילנשי"ל גייס תומכים רבים ומתנדבים רבים הצטרפו לשורותיו. במרוצת הזמן קמו לארגון סניפים ברחבי הארץ - הסניפים הראשונים נפתחו בתל-אביב וברמת גן ואחריהם הוקצו סניפים בחיפה, בירושלים בראשון לציון ובצפון הארץ, סניפים המשרתים עד היום באמונה את ציבור הנכים.

1956: הקמת ועדת הפוליו
לבטי דובינר וליתר הפעילים היו תוכניות גדולות לאילנשי"ל, אולם הם נאלצו להגביל ולתחום את תחומי פעילותם מכיוון שבגלל בעיות בירוקרטיה הארגון לא הוכר כארגון לאומי.

בשנת 1953 הגיע מספרם של חולי הפוליו בארץ ל- 3,000. באותה תקופה בארה"ב פיתח ד"ר יונה סאלק את תרכיב החיסון למחלה, ומשרד הבריאות ניהל משא ממושך עם ארה"ב לרכישתו, אלא שארה"ב הסכימה להעביר את החיסון אך ורק לידי ארגון לאומי לעזרת כל חולי הפוליו בישראל, ואילנשי"ל, שהיה הארגון היחידי בארץ שפעל למען נפגעי הפוליו, לא הוכר כאמור כארגון לאומי.

משרד הבריאות מצא פתרון לבעיה: הוא פנה לבטי דובינר בבקשה להקים ארגון לאומי, כדי שארה"ב תיאות להעביר את החיסון. בטי דובינר הסכימה לבקשה, ובשנת 1956 הקימה את ועדת הפוליו, ארגון לאומי לעזרת נפגעי הפוליו בישראל. ועדת הפוליו התמזגה בשלב מאוחר יותר עם ארגון אילנשי"ל, שהוסיף לפעול במקביל אליה.

1957: איחוד הארגונים ומבצע החיסון הגדול
בחורף 1957 הגיע הרגע הגדול של הארגונים למען נפגעי הפוליו בישראל; נסיוב החיסון לפוליו נמצא, ומשרד הבריאות והארגונים החלו להיערך למבצע חיסון ארצי.  אילנשי"ל וועדת הפוליו התאחדו לארגון אחד ובהנהגתה של בטי דובינר ויחד עם משרד הבריאות הובילו את מבצע החיסון הגדול.

1958: "מצעד הפרוטות" הראשון
בשנת 1958 קם מפעל נוסף של אילנשי"ל פוליו המהווה עד היום את האמצעי העיקרי לגיוס תרומות לארגון איל"ן של ימינו. זהו "מצעד הפרוטות", שראשיתו בשנה זו, בעקבות יוזמה של בטי דובינר ובהשראת מצעד הפרוטות האמריקאי "MARCH OF DIMES" . מאחורי המבצע עמד הרעיון שגם אם כל אחד יתרום רק פני אחד אפשר להגיע לסכום נכבד שיביא לשינוי ולשיפור בחיי הנכים.

"מצעד הפרוטות" הראשון היה אירוע מיוחד ומרגש והוא הוביל להתפתחות חיובית נוספת: עקב התהודה והפרסום שניתנו לנושא הנכות, אנשים ומשפחות שנפגעו הפסיקו להתבייש בבני משפחתם הפגועים או בנכותם ומשפחותיהם ידעו שיש להן למי לפנות בבקשות עזרה. מאז "מצעד הפרוטות " הראשון  ממשיך איל"ן במסורת זו ומקיים מבצע גיוס תרומות ארצי מדי שנה.

1960 : הקמת מרכז הספורט ע"ש ספיבק ברמת-גן
בשנת 1960 הוקם מועדון ספורט ושיקום מותאם לצרכיהם המיוחדים של הנכים שהיה מקום שבו ניתנו שירותי שיקום פיזי וגם היווה מקום מפגש חברתי. המטרה הייתה להקנות חינוך גופני בעיקר לילדים ובני נוער משותקים, שנכותם מנעה מהם לקחת חלק בשיעורי ההתעמלות בבית ספרם. היה זה רעיון מהפכני בשעתו: החיבור בין ספורט לנכים נראה לרבים, נכים כבריאים, בלתי מתקבל על הדעת. הפעילות הגופנית היחידה שנראתה הולמת נכים הייתה פיזיותרפיה ספורט הישגי נותר מחוץ לתחום.

אולם בטי דובינר ותומכיה, בהם ראש עיריית רמת-גן דאז, אברהם קריניצי, התעקשו ולא ויתרו: הם הקדימו להבין כי לעיסוק בספורט הישגי יש היבט משקם פיזית, חברתית ומנטלית ועמדו על כך שמרכז הספורט יוקם. עיריית רמת-גן הקצתה את השטח על גדות נחל הירקון ברמת-גן, ובסיוע תורמה נדיבה של רוברט ספיבק מארה"ב נחנך בשנת 1960 מרכז השיקום והספורט על שם ספיבק מרכז הספורט הראשון לנכים בישראל.

ברבות השנים הוכח שאכן  הספורט הוא חלק חשוב בתהליך שיקומם של הנכים ומהווה גורם חיוני המסייע להם להשתקם גופנית ונפשית ולהשתלב בחיי הפנאי והתעסוקה בקהילה.

מרכז הספורט ע"ש ספיבק ברמת גן הלך והתפתח ובמשך השנים נוספו לו מבנים רבים וענפי ספורט נוספים. הספורטאים שהתאמנו בו עשו חיל בארץ ובעולם וחלקם אף הגיעו להישגים אולימפיים.

1964 : איחוד עם שתל"ם והקמת ארגון איל"ן
בשנת 1964, יותר מעשור שנים לאחר שדעכה  מגפת הפוליו והפכה למעין זיכרון רחוק, התקיימה הוועידה השנייה של ארגון אילנשי"ל-פוליו. בוועידה זו הועלתה ההצעה לצרף לארגון גם ילדים נכי שיתוק מוחין אשר כבר שותפו בפעילויות חברתיות משותפות עם ילדים נפגעי פוליו. כך נוצר האיחוד בין ארגון שתל"ם, ארגון הורים לילדים עם שיתוק מוחין בראשות מר אפרים רז לבין ארגון אילנשי"ל-פוליו.

לאיחוד קדמו חששות שנבעו בעיקר מהשוני שבין המחלות והשלכותיהן: שיתוק מוחין, להבדיל מפוליו, עיקר הפגיעה היא במוח וקשה לדעת מה היקף הפגיעה והאם הילד יסבול מנכות פיזית בלבד או גם מפיגור שכלי. פגיעה כזאת מעוררת צרכים וטיפול שונים בתכלית  ולא מאפשרת שילוב ומיזוג הנכים במסגרות קהילתיות רגילות  אלא דורשת הקמת מסגרות מיוחדות שיתאימו לצרכיהם.

בסופו של דבר למרות החששות האיגודים התאחדו לארגון אחד איל"ן-איגוד ישראלי לילדים נפגעים. מאז הפך איל"ן לאחד מארגוני הסיוע הגדולים בישראל אשר מרכז את הטיפולים בכל הילדים והבוגרים אשר סובלים מנכויות שריר ועצב.

מאז ועד היום...
פעילות איל"ן  מתפרסת על פני כל רחבי הארץ באמצעות - 41 סניפים מקרית שמונה ועד אילת, מעניקים העובדים ואלפי מתנדבים מסורים סיוע לעשרות אלפי מטופלים במגוון רחב של תחומים. נוסף על הטיפול האישי מסייע איל"ן להפעלתם של גני ילדים ובתי ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים ברחבי הארץ, ולמכונים להתפתחות הילד בבתי חולים השונים. איל"ן מלווה את המוסדות האלה בסיוע מקצועי, ומסבסד את פעילותם מכספי תרומות שהוא מגייס. 

הנכים מסתייעים בארגון לצורך קבלת שורה ארוכה של פעילויות שיקומיות, כגון רכיבה טיפולית, שחיה טיפולית, פעילות פיזיותראפית, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, ועוד.

משימה נוספת שקיבל עליו הארגון היא לדאוג לרווחה החברתית של הילדים. מפעל קייטנות מאפשר בכל קיץ למאות ילדים נכים להשתתף בכל הפעילויות של בני גילם, בסיוע של התנועה הקיבוצית, הקיבוץ הדתי וישובים קהילתיים ובעזרתם של אלפי מתנדבים. הקייטנות מאפשרות גם לבני המשפחה שבוע של מנוחה מהטיפול האינטנסיבי בילדים. בנוסף, מפעיל איל"ן חוגים חברתיים לבני נוער, אשר פועלים במתכונת של תנועת נוער  ובה לוקחים חלק ילדים ובני נוער נכים בפעילות שבועית עם בני נוער "בריאים" בני גילם.

תחומי הפעילות העיקריים של איל"ן:

  • תמיכה בגני ילדים ובבתי ספר בחינוך המיוחד
  • פעילות לשילובם של ילדים נכים במסגרות חינוכיות רגילות
  • סיוע למכונים להתפתחות הילד בבתי החולים ברחבי הארץ
  • מימון פעילויות מיוחדות למוסדות חינוך, כמו טיולים, רכש ציוד ותגבור כח אדם
  • הפעלת מעונות דיור מוגן לצעירים ובוגרים בדרגות נכות שונות
  • הפעלת מרכזי שיקום ותעסוקה לנכים
  • הפעלת שני מרכזי ספורט משוכללים לקידום הספורט השיקומי והתחרותי
  • סיוע פרטני לנכים ברכישת עזרי ניידות ושיקום במיליוני שקלים מדי שנה בשנה
  • סיוע כספי למוסדות לנכים ברכישת ציוד ובשיפוצים (בשיתוף הביטוח הלאומי)
  • מפעל קייטנות קיץ ונופשונים למאות ילדים נכים בכל שנה
  • מסגרות פעילות חברתית ופעילות פנאי לבני נוער

 

ציוני דרך בתולדות איל"ן:

1953:   רופאים ישראלים מייסדים את אילנשי"ל - ארגון ישראלי לנפגעי שיתוק ילדים

1956:   בטי דובינר, פעילה מרכזית באילנשי"ל מקימה את "ועדת הפוליו" לבקשת משרד הבריאות, כדי לאפשר לישראל לקנות חיסונים מארצות הברית

1957:   "ועדת הפוליו" ואילנשי"ל מתאחדים לארגון אחד

1958: הקמת שתל"ם אגודת הורים לילדים נפגעי שיתוק מוחין

1958: הקמת גן אילנשי"ל  הראשון בתל אביב

1958:   "מצעד הפרוטות" הראשון, המשלב התרמה למען הנכים עם פעילות להגברת המודעות למצבם ולצרכיהם

1960:   הקמת מרכז "ספיבק" ברמת-גן - מרכז הספורט הראשון לנכים בישראל

1961:  הפעלת הקייטנות הראשונות לילדים נפגעי פוליו

1962:  הקמת בית ספר "און" לילדים נפגעי שיתוק מוחין, ע"י שתלם

1963: אגודת שתלם מקבלת פרס בינלאומי ראשון על טיפול מתקדם בנפגעי שיתוק מוחין

1964:   אילנשי"ל מתאחד עם שתל"ם - ארגון הורים לילדים עם שיתוק מוחין - לארגון משותף בשם:
           איל"ן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים

1964:   הקמת המפעל המוגן  "בית מליכסון" בתל אביב, להעסקת נכים ולהכשרה מקצועית ע"י שתלם

1980:   הקמת מעון הנכים הראשון בנתניה

1982   חנוכת "בית תמר" - מעון משפחתי לילדים נכים בירושלים

1985:   חנוכת מרכז שיקום וספורט בקרית חיים

1987:   הפעלה מחדש של קייטנות הקיץ (במתכונתן הנוכחית) לילדי איל"ן

1988:   הקמת "בית מרים" בקרית חיים - מרכז יום שיקומי תעסוקתי לנכים קשים

1990:   תחילת פעילותו של "החוג החברתי" - תנועת הנוער של איל"ן

1998:   הקמת מרכז יום חדשני לנכים קשים בבאר שבע

2002:  חנוכת מעון הנכים המתקדם והמשוכלל ביותר במזרח התיכון -  "בית קסלר", בקרית חיים

2002:   איל"ן חוגג יובל  50 להיווסדו - המדינה מנפיקה לכבודו בול דואר מיוחד, לציון 50 שנות פעילות התנדבותית לרווחת הנכים בישראל.

בול לציון יובל ה 50 לאיל חותמת דואר ישראל לציון יובל ה 50 לאיל
בול לציון יובל ה 50 לאיל"ן   חותמת דואר ישראל לציון יובל ה 50 לאיל"ן 
 
מעטפת היום הראשון לציון יובל ה 50 לאיל
מעטפת היום הראשון לציון יובל ה 50 לאיל"ן

2004: קבלת "אות הנשיא למתנדב". בנימוקים להענקת הפרס ציינה הועדה: "אותה הנשיא למתנדב המוענק לאיל"ן על הישגיו היוצאים מן הכלל הוא שיר הלל לארגון של מתנדבים שאינו חדל לחדש, לפתח ולהעניק, ככל שניתן, חיים מלאים למי שלא שפר עליו גורלו."

אות הנשיא למתנדב

2010: לאיל"ן מוענק פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הועדה:
תעודת קבלת פרס ישראל

"איל"ן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים הוקם בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת
ומטפל מאז במסירות בילדים נכים כדי לשפר את איכות חייהם ולנסות לשקמם.
פעילותו של האיגוד משתרעת על פני מדינת ישראל כולה, ממטולה ועד אילת.
האיגוד הקים ומקיים מרכזי ספורט לנכים, מרכזי יום לנכים קשים וגם שוקד על מתן דיור
מתאים לנפגעים. פעילות האיגוד מתבססת במידה ניכרת על התנדבות רבתי והפעילות המרשימה
מסייעת במידה ניכרת לאיכות חייהם של הנכים בהם האיגוד מטפל".

בהיות איל"ן העמותה הותיקה והגדולה ביותר בין ארגוני המתנדבים בארץ ונוכח פעילותה
המרשימה, דומה שהגיעה העת להעניק לעמותה את פרס ישראל בתחום מפעל חיים.
בפעולת העמותה יש משום מתן דוגמא להתנדבות למען החברה ובפרט למען החלשים שבבניה,
לאורך זמן - באהבה, במסירות אין קץ ובצורה מקצועית ביותר.

על היות העמותה מחלוצי ההתנדבות למען הזולת בישראל; על החדשנות והחתירה למציאת
פתרונות שיקומיים לנכים, כמעט בכל תחומי החיים; על ההישגים הגדולים בשילוב הנכים
בקהילה ובשיפור איכות חייהם. על כל אלה ראויה, לדעתנו, עמותת איל"ן לפרס למפעל חיים."

 

2014-  חנוכת והפעלת "בית מרים" החדש.

פרויקט מרכזי עליו שוקד איל"ן בשנים האחרונות  הינו הקמה ובניה של שלושה מרכזי יום לאנשים עם מוגבלות קשה בירושלים, בתל-אביב ובחיפה. מרכזים אלה נועדו לשרת נכים קשים ביותר שלא נמצא להם מענה במפעלים מוגנים ובמרכזי תעסוקה לנכים. במרכז מקבלים הנכים טיפול פרה-רפואי, השלמת השכלה ותעסוקה בעבודות יצירה ואמנות בהתאם לכישוריהם. מרכז היום הראשון שאותו הקימה איל"ן בעיר באר-שבע הפך לסמל ולמודל לארגונים הבינלאומיים בתחום הטיפול בנכים הקשים. בשנת 2014 נחנך מרכז היום "בית מרים" החדש בחיפה שנבנה על ידי איל"ן והחליף את המבנה הישן שבו קיים מרכז היום את פעילותו במשך עשרות שנים. המבנה החדש יאפשר לקלוט מכסה גדולה יותר של משתקמים ויאפשר קיום מגוון של פעילויות למענם.

תמונה של בית מרים תמונה של אנשי הצוות והמטופלים בבית מרים